הזדהות משרד החינוך 
כותבת אליו ועליו, המחנכת שלו ליאת בן שבת:
יונתן ילד קסם שלנו,
הגעת אלינו בכיתה ז' – ילד שובב, עטור תלתלים, עיניים בורקות וחיוך שובה לב.
מיד כבשת את ליבי, את לב מוריך ואת ליבם של חבריך.
עדינות הנפש שלך, חיוכך הביישני, הכריזמה שהפצת לכל עבר, התעלולים ומעשי הקונדס שלך הכניסו אור ושמחה לכל מקום שהיית בו.
בתקופת חיים כל כך קצרה הצלחת לגעת ולסחוף לבבות רבים כל כך, היית מנהיג מלידה!
זכיתי להכיר ילד ערכי, רגיש לסביבה ולסובבים אותו שנרתם לכל משימה, פעיל בזירות רבות בביה"ס, בטיולים שנתיים ובתנועת הנוער "מכבי צעיר", תמיד מעודד את כולם וכולן, מגשר, מפשר והכל בענווה ועיניים טובות.
תמיד ידעת לדבר אל ליבי בנועם וברכות ולהשיג את מה שרצית, לא הצלחתי לעמוד בפניך. הערכתי כל כך את היושרה ואת האופן המכבד שבו פנית לכולם.
אני זוכרת את המסע לפולין: החלטנו שנשיר שיר יחד באחד הטקסים, התאמנו בהפסקות אתה ואני עם הגיטרה, קצת התביישנו אבל זה היה רגע אחד מתוך הרגעים שלנו, מתוך שיחות נפש שניהלנו, מתוך חוויות משותפות, מתוך רגעים יומיומיים…
אהבת את בני האדם באשר הם ללא ביקורת, תמיד שפטת לכף זכות. אהבת את בעלי החיים, המוסיקה והספורט, אבל יותר מכל אהבת את החופש: החופש לטייל, לראות, לחקור.
לא רצית שיגבילו אותך. רצית לטרוף את החיים ולהספיק כמה שיותר.
יונתן האהוב, תמיד תמיד תישאר בליבי, נער שכולו קסם.
אוהבת מורתך
ליאת בן שבת
כותבת סגנית מנהלת בית הספר, מיכל אבן צור:
יונתן ילד אהוב,
אומרים שהזמן מרפא ומשכיח, הזמן אכן מחזיר לשגרת חיים, אך הכאב והגעגוע לא פוסקים.
בלכתך נוצר חלל, חלל שהיה מלא בעוצמת חיים, בתקוות ובציפיות לראות אותך גדל ומצליח.
זכיתי להכיר אותך עוד כילד בגן וראיתי איך גדלת, התפתחת והפכת לנער יפה תואר, מלא בשמחת חיים וחיוניות, שאוהב לבלות, לטייל בארץ, להצחיק ולצחוק.
נער שאוהב את כולם וכולם אוהבים אותו.
נער מלא ערכים וכבוד לזולת, מתנדב, עוזר ופעיל בתנועת נוער.
הערכים שלך השאירו חותם ובכל שנה מציינים ביישוב יום שכולו מנהיגות על שמך – כן, אתה היית מנהיג מלידה.
המסע האחרון שלך היה לפולין, בו זכיתי ללוות אותך.
חווינו את כל קשת הרגשות במסע: הנסיעות הארוכות, השירים שניגנת ושרת, הריקודים שהשתלבו עם רגעי העצב – נחקקו בזיכרוני עד היום.
בשבילי ובשביל חבריך המסע הזה היה מסע של פרידה, מסע של רגעים וחוויות צרופות שנצרבו בזיכרון של כולנו.
אזכור אותך לעד ילד אהוב,
מיכל
מתוך דברים שאמרו עליו חבריו וחברותיו:
"הילד הכי טוב, הכי יפה, הכי מצחיק, הכי אוהב, הכי חכם, הכי צנוע, הכי מוכשר,חברותי, הכי מכולם"
"יונה היה חבר דואג, חבר שמרים, חבר שלא משאיר אף אחד מאחור"
"יונתן היה חבר, חבר שהיה שם תמיד, בזמנים הטובים, הפחות טובים, והלא טובים בכלל"
"יונתן היה יחיד במינו, גבר שבגברים"
"אתה מלאך אמיתי, תמיד היית. זה לא המוות שהפך אותך לאחד כזה. אזכור אותך תמיד"
